לאמה זופא רינפוצ'ה 1945 – 2023

נכתב ע"י הנזיר טקצ'וק

להלן, ביוגרפיה מאד מקוצרת, כי הרי כדי לכתוב את סיפור חייו של לאמה זופא רינפוצ'ה יש צורך בכרכים מספר. אגב, הנזירה רובינה עוסקת בסיפור חייו של לאמה זופא רינפוצ'ה בשנים האחרונות. אחד הקשיים שהיא מתקשה בהם היא שההנחיה של לאמה זופא רינפוצ'ה לגבי כתיבת סיפור חייו הייתה: שהספר יהיה מועיל לקורא אותו. לא פשוט לכתוב תחת הנחיה שכזו…

לאמה זופא, כמו שנהגו לכנות אותו, נולד באזור שלמרגלות הר האוורסט, סולוקומבו. בגיל צעיר זוהה כגלגולו של הלאמה המקומי, לאודו לאמה. בגיל 10 הוא עזב את נפאל ועבר לטיבט ללימודים במנזר בו היה דודו, שם גם קיבל את נדרי הנזירות. בגיל 14, בשנת 1959, עם העמקת הכיבוש הסיני והצרת צעדיהם של מתרגלים בודהיסטים ברח לאמה זופא מטיבט דרך בהוטן להודו [באותה הדרך שעשה ה'"ק דלאי לאמה] . בהודו הוא הצטרף אל לאמה יישה במחנה בוקסה במערב בנגל. במחנה זה הצטופפו, למדו והתדיינו אלפי נזירים ולאמות שברחו מטיבט. מחנה פליטים.

במחנה זה פגשו לאמה יישה ולאמה זופא רינפוצ'ה את התלמידה המערבית הראשונה, איתה נסעו מאוחר יותר לנפאל ובעזרתה קנו את הגבעה עליה ייבנו את מנזר קופאן שם לימדו במשך שנים עשרות אלפי תלמידים.

במשך השנים תלמידיהם של לאמה יישה ולאמה זופא רינפוצ'ה הקימו מרכזי דהרמה, מנזרים, ופרויקטים שונים, כ-170 במספר.

עם מותו של לאמה יישה ב-1984, התייעץ רינפוצ'ה עם ה"ק דלאי לאמה לגבי FPMT [הקרן לשימור מסורת המהאיאנה]. רינפוצ'ה התכוון להעניק לה"ק את הקרן. ה"ק סירב והמליץ ללאמה זופא רינפוצ'ה להיות המנהיג הרוחני של הקרן.

התבקשתי לכתוב על מורה מכובד ביותר, יוגי, ראש ארגון גדול, מנהיג רוחני.

אין לי את הראיה החודרת היכולה להבחין במעלותיו. מורים גדולים כותבים מכתבים ותפילות לשובו המהיר, אפשר למצוא כתבים אלה באינטרנט, לכן אל לי לכתוב בשבחיו של לאמה זופא רינפוצ'ה.

אצטט [תרגום שלי]  ממכתבו של ג'האדו רינפוצ'ה אל ה-FPMT: "… לאמה זופא רינפוצ'ה מוסס את תודעתו אל תוך המרחב המוחלט. אף כי זו אבדה גדולה, נוכל להתנחם בוודאות שלרינפוצ'ה הייתה סיבה לעשות כך. לכן, עלינו לתרגל את הדהרמה למען הגשמה ספונטנית של כל שאיפותיו של רינפוצ'ה …."

מתוך האמור לעיל אני מבין שג'האדו רינפוצ'ה חושב שלאמה זופא רינפוצ'ה הוא בעל הישגים רוחניים גבוהים, שאינו בשליטת הקארמה, ושיש ביכולתו לכוון את תודעתו לכל מקום שיבחר. בהיותו בודהיסטווה, הוא יבחר להיוולד היכן שיביא את התועלת המרבית.

כל שאני יכול הוא לספר עליו מנקודת מבט של נזיר מתועתע בתוך הFPMT.

מספר אנקדוטות:

אין לי כל ספק שלאמה זופא רינפוצ'ה הגיע רחוק מאד בדרכו הרוחנית.

בביוגרפיה שלו כתוב שבגיל צעיר נפל לנחל שליד בית הוריו. הוא נסחף בזרם ותוך כדי כך הבין שחייו עומדים להסתיים. ללא פחד, אלא בהשלמה. כשהוא תיאר את הסיטואציה למחברת הביוגרפיה הוא אמר [בערך] "זה שמכונה 'לאודו לאמה', עומד לסיים את חייו". לא "הצילו", לא "עזרה", לא "אני עומד למות". הוא השתמש בז'רגון הפילוסופי לתאר את עצמו, מתוך הבנה שהוא אינו קיים מעצמו אלא תלוי [בין שאר הדברים] בתיוג שלו: זה שמכונה 'לאודו לאמה'.

כשלאמה זופא רינפוצ'ה לימד על הריקות, הוא לימד מתוך ההבנה שלו. במילים שלו, בדימויים שלו.

כשלאמה זופא רינפוצ'ה לימד על בודהיצ'יטה הוא לימד מתוך ניסיונו האישי ובעיקר מתוך מתן דוגמא.

כשלאמה זופא רינפוצ'ה לימד על הנחישות לשחרור הוא לימד בכל הכוח. כאילו במו ידיו יוציא את תלמידיו מהסמסארה.

אחד הדימויים החזקים שהוא חזר עליהם שוב ושוב [גם כדי לזעזע]  היה ההשוואה בין  החיים בסמסארה ושימוש בניר טואלט משומש, או הגועל מרביצה בביב שופכין, הסמסארה.

במשך תקופה קצרה התבקשתי להקליד תכתובות של מכתבים שלאמה זופא רינפוצ'ה קיבל ואת התשובות שנתן. [אנא חפשו את ספרו Dear Lama Zopa  שערכה הנזירה רובינה.] כמובן שאיני זוכר פרטים, אלא את עומק מחשבותיו, עומק עצותיו, ההומור והאהבה והחמלה שנבעה ממכתביו.

לעיתים, לאמה רינפוצ'ה גלש לתחום רחוק מאד מהנושא עליו הוחלט שילמד. התשובה שמקבלים על קושייה זו היא, שהוא יודע שיש באולם מישהו שצריך לשמוע את הלימוד הזה עכשיו. במוסקבה, בלימוד על שלושת עיקרי הדרך, רינפוצ'ה דיבר ארוכות על חוסר התועלת שבהתאבדות. ארוכות. כאילו מתדיין עם מי שחושב על כך. הוא דיבר כל כך הרבה על זה שלא נשאר זמן להעביר את ההעצמה שתוכננה.

לפני שנים, בלימוד אצל גשה טיבטי בידידי הדהרמה, סיפרה תלמידה שהיא חייבת לישון כ-9 שעות ביממה. הגשה אמר: בגלל שאין לך בודהיצ'יטה. בודהיסטוות לא ישנים.

אומרים שלאמה זופא רינפוצ'ה לא ישן. על פי נפח העצות והמכתבים והפגישות והלימודים שהוא נותן, זה בהחלט הגיוני.

בזמן רעידות האדמה בעמק קטמנדו לפני 8 שנים, רינפוצ'ה היה בקופאן. הכול רעד, בניינים נפלו ונסדקו. רינפוצ'ה תרגל טונג-לן. לקח על עצמו את סבל הזולת והעניק לזולת את כל יכולותיו. בזמן הרעידות עצמן. לא ביקש מקלט, לא שינן מנטרות אלא לקח על עצמו את סבל הזולת והעניק את מעלותיו.

הוא אהב לקרוא טקסטים בעיקר בתוך הקאנון הטיבטי אך גם מחוץ לו. המנטרות, התרגולים והעצות שלו לתלמידי ה-FPMT באים מטקסטים אלה.

תחושה גדולה של החמצה נפלה עליי לאחר יומיים מאז נפטר. כעשרים שנה אני תלמיד ב-FPMT, בצורה זו או אחרת. במשך כל הזמן הזה הוצפנו בהרבה מאוד תרגולים, טקסטים וחיבורים של תרגולים שלאמה זופא רינפוצ'ה עשה. לאמה זופא רינפוצ'ה הוסיף בתי שיר לטקסטים קנוניים. למשל הוא העתיק וצירף את הבית האחרון שבהקדשה של תרגול "יוגת הגורו בשש עיתות מדיטה" אל "הבסיס לכל המעלות".

עכשיו לא נקבל המלצות חדשות. לאמה זופא רינפוצ'ה הפסיק ללמד.

בתמונה: לאמה זופא רינפוצ'ה, יום לפני שנפטר [13 אפריל 2023] בעמק צום, נפאל, נותן לימודים ועצות לנזירות.​

ספרייה ולימוד

מולטימדיה

Tibet - A Buddhist Trilogy 1984 Documentary

צפה והקשב לעוד:

ספרים בהוצאת ידידי הדהרמה

"להגיע להארה"

כבוד הדלאי לאמהּ ה-14  

"להגיע להארה" הוא ספר חשוב ומהותי בו פורש בפנינו הדלאי לאמה, בדרך בהירה ומעשית, את שלבי התרגול הרוחני בדרך להשגת מצב ההארה שלמה, מצב תודעה שהוא הרמה הגבוהה ביותר של ההתפתחות הרוחנית. למידע נוסף ורכישה