לינג רינפוצ'ה ה-7 – הגילוי

לאחר שקיאבג'ה יונגזין לינג רינפוצ'ה ה-6 עבר מן העולם ביקשו יונזין לינגסנג לאברנג ומנזר דרפונג מהדלאי לאמה לקבל הנחיות נבואיות לגילוי מחודש של מורהו בגלגולו הנוכחי. הם ביקשו לוודא שכל הפעולות, המנחות והתפילות אכן נעשו כהלכה כדי לזהות במהרה את הגלגול.

הגילוי של לינג רינפוצ'ה ה-7 היה מהסוג בו הילד מזהה בבירור אחד מחברי משלחת החיפוש. באוגוסט 1987 ביקרו חברי משלחת החיפוש בכפר הילדים הטיבטים בדהרמסלה וביקשו לפגוש בטנזין צ'ופאק. המטפלת הפנתה אותם לילד בן שנה וחצי שאחז בידו של אחד מחברי המשלחת וקרא בשמו, מבלי שהכיר אתו קודם. לילד ניתנו מחרוזות תפילה והוא בחר במחרוזת שהיתה שייכת לקודמו והחל לדקלם כשהוא מונה 21 חרוזים. חברי המשלחת נדהמו ושמחו מאוד. הילד גם זיהה אנשים אחרים שהיו קרובים לקודמו.

ביום שלמחרת, לוסנג לורינג, ששירת את המורה הבכיר במשך שנים רבות, הלך בעצמו לכפר הילדים הטיבטי לפגוש את הילד. טנזין צ'ופאק בירך אותו ע"י נגיעה במצחו וגם בירך אחרים שהיו שם באמצעות הנחת כפות ידיו הקטנות על ראשם. מחוות אלה פורשו כסימנים אמיתיים לזהותו הקודמת. כשדווח לדלאי לאמה על האירועים הוא הזמין את הילד למעונו למבחנים נוספים.

כבוד הדלאי לאמה אמר "כשפגשתי את הילד בפעם הראשונה לא היה לי ספק בקשר לזהותו. הוא התנהג בדרך שהבהירה שהוא מכיר אותי. אף כי הפגין כבוד רב כלפי, הוא התנהג בדיוק כמו קודמו והיה ברור שהוא מכיר את דרכו בבית המגורים. כשנכנס לתוך חדר עבודתי הפגין מיד הכרות עם אחד ממלווי, קושו לובסנג גוואה, שבאותה עת החלים משבר ברגל ונעזר בקביים. הוא היה רציני מאוד כשהגיש לו קאטה (צעיף לבן עשוי משי) ומיד בצחוק ילדותי מתגלגל לקח את אחד הקביים והחל לרוץ סביב החדר מנופף בו כאילו היה עמוד של דגל." מסקנתו של הדלאי לאמה היתה שזהו ללא ספק הגלגול שחיפשו אחריו. את מסקנתו זו חיזק בניבוי נוסף. כשהתבקש לתת לילד שם הוא בחר בטנזין לונגטוק טרינליי צ'ופאג.

באוקטובר 1987 הוכתר טנזין צ'ופאג (שזהו שמו המקורי) לממשיך דרכו של קודמו בתפקיד, במקום מושבו של קודמו. כל הנוכחים השתאו לנוכח השלווה והבגרות שהפגין בטקס אף כי היה בן פחות משנתיים באותה עת. כבוד הדלאי לאמה נכח באירוע ואמר "הרגשתי תחושת שמחה גדולה, עכשיו כשצ'וגטול רינפוצ'ה ממלא שוב את כס הלאמה דורג'ה-צ'אנג (האוחז בווג'רה). נשארתי לצהרים עמו וכשעמדתי לעזוב ולהיכנס למכונית קירבנו ראשנו מצח אל מצח. הילד החזיק בשולי גלימתי ורצה לבוא עמי. פעם נוספת התחזקה אמונתי המלאה שזו היתה עדות נוספת לתשומת הלב והאהבה הנמשכת של מורה השורש שלי".

לדף ביקור כבוד לינג רינפוצ'ה ה-7 בישראל – אנא לחצו כאן