חשיבות השתיקה בקורס – טנזין פאלמו

הנה דברים שאמרה ג'טסונמה טנזין פאלמו בפתח הקורס על שש השלמויות בספטמבר 2006, בהקשר לצורך לשמור על שתיקה:

חשיבות השתיקה

אם לא אכפת לכם, אשמח אם הריטריט הזה יתנהל בשתיקה. יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא שזה אכן ריטריט, הזדמנות לכל אחד מאיתנו להירגע, להתכנס פנימה ולפתח מודעות למעשים ולמחשבות שלנו. אם אנחנו לא מפסיקים לרגע לפטפט, אם אנחנו כל הזמן משוחחים ודנים בדברים עם אנשים: "איזה יופי! מאיפה את באה? כמה זמן אתה מתעניין בדהרמה?"… התודעה שלנו לא מפסיקה לטחון, וזה מאד קשה, ככל שזה יהיה נעים ונחמד, לתודעה שלנו אין הזדמנות להרגע ולהתבונן לשם שינוי פנימה. אולי אפילו הדיאלוג הפנימי האינסופי יתחיל להירגע מעט.

יש לנו בהודו מנזר נזירות שיש בו כרגע 60 נזירות. בכל שנה הנזירות עורכות ריטריט של חודשיים. כולן נערות צעירות, הצעירה בערך בת חמש עשרה, המבוגרת בת שלושים, ורובן בראשית שנות העשרים. הן כולן עורכות ריטריט של חודשיים, ובמהלכו הן שומרות על שתיקה. האם אתם יכולים לדמיין קבוצת נערות צעירות ששומרת על שתיקה במשך חודשיים? הן עושות זאת! בהתחלה אמרתי להן שהן יכולות לבחור בין שתיקה מלאה לשתיקה יחסית. תשמרו על שתיקה לשבועיים ואז שאלתי אותן מה הן רוצות, והן ענו שהן רוצות להמשיך בשתיקה. אחת הנזירות הצעירות נפגעה ברגלה ומדי יום היינו צריכים לקחת אותה למרפאה לטיפול, ואפילו בזמן היציאות האלו למרפאה היא לא הוציאה הגה מפיה. היא הקפידה על השתיקה המלאה.

אם הן יכולות להיות רציניות בעניין למשך חודשיים, אתם יכולים לעשות זאת למשך שלושה ארבעה ימים. בבקשה אל תדברו, זה מפריע לאחרים, זה מאד לא מתחשב. זה מאד פשוט. ברגע שאתם מתחילים לדבר זה פשוט הולך ומתגבר. הערות קטנות שמפריעות לאחרים. אם יש לכם דחף בלתי נשלט לדבר, תגידו מנטרות: "Om Mani Padme Hum", "Om tare Tuttare Tare Soha". את זה אתם יכולים להגיד, זה נחשב שתיקה. 

ג'טסונמה והנזירות במנזר