על בודהיזם

כולנו מבקשים להשיג שלווה ואושר לזמן ממושך. לשם כך עלינו לדעת איך להתמודד עם רגשות עוכרים וכיצד לסלקם. שלווה אמיתית ויציבות יבואו בהכרח מתוכנו ולא מבחוץ. עפ"י הבודהיזם, המקור העיקרי של הסבל ואי הנחת בחיינו הוא התפיסה המוטעית של המציאות. תפיסה שגויה זו מביאה להיצמדות רבה מדי לעצמי ולהתעלמות מרווחת הזולת. בבודהיזם ניתן להתגבר על שתי גישות ההרסניות אלו ועל הרגשות המעכירים את שלוותינו ותפיסת המציאות השגויה שלנו, באמצעות פיתוח החוכמה היודעת כיצד הדברים קיימים למעשה, ובאמצעות פיתוח האמפתיה והחמלה כלפי כל בעלי התודעה. על גַאוּטַמָה סידהַארתָה (הבודהה), ארבע אמיתות הנעלים ולמידע מפורט על בודהיזם – במאמר שלפניכם.

גַאוּטַמָה סידהַארתָה, בן המאה השישית לפנה"ס (563–483 לפנה"ס), היה בנו של מלך שבט שַאקיָה שבצפון הודו. הוא חי בארמון המלכות, נישא ונולד לו בן.

מתוך התבוננות בדברים הבין את טבעם של מעגלי הקיום – מחזורי הכאב והסבל של הלידה, המחלות, ההזדקנות והמוות – ובגיל 29 עזב את משפחתו ואת חיי הרווחה שבארמון ויצא למסע חיפוש רוחני אחר הדרך להשתחרר ממעגלי הקיום.

בגיל 35, מקץ שש שנות לימוד אצל טובי המורים בני זמנו, תרגולים סגפניים ומדיטציות עמוקות, השיג בבּוֹדגאיָה הארה, בה הבין את אופן קיומן של התופעות – הריקות מקיום עצמאי ובלתי תלוי.

מאז כונה בּוּדְהָה (הנֵיעוֹר) שַאקיאמוּני (החכם משבט השאקיה).

לאחר שהגיע להארה לימד הבודהה במשך 45 שנים אלפי תלמידים את הדרך להארה. השיעור הראשון שלימד הבודהה היה על כך שהדרך בה אנו חיים וחווים את המציאות מהולה בחוסר שביעות רצון בסיסי, המתורגמת לעיתים לסבל. הבודהה פירט את הסיבות לחוסר שביעות הרצון הזו, הדגים את האפשרות להיפטר ממנה, והסביר את הדרך לעשות זאת.

שיעור זה בעצם מגלם בתמצית את כל השקפת העולם הבודהיסטית, ונודע כ"ארבע אמיתות הנעלים":

האמת הראשונה – אמת הסבל: מזמינה אותנו לפגוש ישירות את המצוקה והכאב בחיינו. "הנה כאב", "הנה מצוקה". מי שאין בחייו כל כאב ומצוקה ייתכן שאין לו צורך בדרך רוחנית ובריפוי פנימי. מי שמוצא שבחייו יש רגעים גדולים יותר או פחות של מצוקה וקושי מוזמן להמשיך ולהתבונן בתובנות הבאות.

האמת השנייה – אמת המקור: מכוונת אותנו לחפש את מקור הכאב. בשגרת היומיום שלנו, כשאיננו עוצרים לחשוב, אנו בטוחים שהקושי נגרם בגלל התנהגות של מישהו אחר, בגלל חוסר היעילות או ההתחשבות של הפקיד, בגלל מזג האוויר, הפקקים בכבישים וכן הלאה. האומנם אלו הסיבות האמיתיות לסבלנו? ומדוע הנהג ברכב לידינו נראה רגוע לגמרי, אולי אפילו שמח בחלקו? מהי הסיבה העמוקה והאמיתית למצוקה שאנו חווים ברגע זה? רבים מאיתנו נתקלים כאן באתגר גדול: לקיחת אחריות על הסבל והכאב בחיינו. האם זה משהו שאנחנו מוכנים לעשות? אם שמא אנחנו דבקים בניסיון לארגן את העולם כך שלא יציק לנו?

האמת השלישית – אמת ההיפסקות: מביאה משב של אופטימיות. אם לסבל ולכאב יש גורמים, המסקנה היא שאם נטפל בגורמים, הסבל ייעלם. אנחנו מתחילים בתצפית פשוטה על רגעי הקושי בחיינו, רואים איך הם מופיעים ונעלמים. גם אם כאב (גופני או נפשי) מלווה אותנו שנים רבות, עדין יש בתוכו תנועתיות ושינוי, וישנם רגעים בהם הוא לא קיים. משם אנחנו ממשיכים להבנה כי אם נתרגם את לקיחת האחריות לשינוי פנימי, רגעי הסבל ילכו ויפחתו.

האמת הרביעית – אמת הדרך: היא השער לכל דרך התרגול הבודהיסטית. אם הפנמנו את נוכחות הקושי והמצוקה בחיינו, לקחנו עליהם אחריות, והבנו כי יש בידינו לעשות משהו בנידון, אנחנו שואלים את עצמנו כעת: "מה עלי לעשות? האם עלי לשבת במדיטציה מעכשיו ועד עולם? להתפלל? לנסוע להודו? לבורמה?" האמת הרביעית מכונה אמת הדרך, והיא נותנת לנו תמונה רחבה ועמוקה, לעתים מפתיעה, של ההיבטים השונים של הדרך להפחית את הסבל בחיינו.

*

כולנו מבקשים להשיג שלווה ואושר ולא רק לכמה שעות או ימים, אלא לזמן ממושך. לשם כך עלינו לדעת איך להתמודד עם רגשות עוכרים וכיצד לסלקם. שלווה אמיתית ויציבות יבואו בהכרח מתוכנו ולא מבחוץ.

עפ"י הבודהיזם, המקור העיקרי של הסבל ואי הנחת בחיינו הוא התפיסה המוטעית של המציאות.

תפיסה שגויה זו מביאה להיצמדות רבה מדי לעצמי ולהתעלמות מרווחת הזולת. ניתן להתגבר על שתי גישות ההרסניות אלו ועל הרגשות המעכירים את שלוותינו ותפיסת המציאות השגויה שלנו, באמצעות פיתוח החוכמה היודעת כיצד הדברים קיימים למעשה, ובאמצעות פיתוח האמפתיה והחמלה כלפי כל בעלי התודעה.

***

גואטמה סידהרתא, הבודהה, חלף מן העולם בגיל 80 – באותו המועד של יום לידתו ויום הגיעו להארה – והותיר לנו דרך סדורה ומנומקת באמצעותה נוכל להפסיק את מעגל הסבל בו אנו סובבים פעם אחר פעם. דרך לוגית זו מלווה גם בחמלה עצומה כלפי כל בעלי התודעה באשר הם ובכמיהה העזה לסייע להם – כמו אם המסוככת על ילדיה – למצוא גם הם את דרכם אל ההארה והפסקת הסבל ומקורותיו.