- קורס: ריטריט "אהבה, חמלה וחוכמה" מתוך הקטן מבין שלושת כתבי הלַאם-רִים של לָאמָה צוֹנְג-קָאפָּה
- מורה: גֶשֶה ג'מפה גְיָאצוֹ (1932-2007)
- תאריך: 27.10.2012
גשה ג'מפה גיאטסו – שיר התובנה – שיעור שלישי
נסו לגייס מוטיבציה חיובית, בודהיצ'יטה, הרצון להגיע להארה למען כל היצורים החיים.
מאחר שמעשים שליליים, מעידות ופגמים משחיתים את שלושת השערים,
חשוב באופן מיוחד לטהר את החסימות הקרמיות,
לכן, הסתמכו באופן קבוע על הטיהור בעזרת ארבעת הכוחות.
אני, יוגי, תרגלתי כך.
אתם המבקשים את החירות, פעלו באופן דומה.
בשלושת השערים הכוונה היא לגוף, דיבור ומחשבה. אלו שלושת השערים דרכם אנו צוברים קרמה. בשליליות הכוונה היא לתוצאות המעשים שלנו. כל מעשה שאנו עושים מותיר אחריו רישום. המעשים השליליים מותירים רישום שלילי אותו עלינו לנסות לטהר מאוחר יותר. בגוף אנו עושים שלוש פעולות שליליות: הריגה, גניבה ופעילות מינית פוגעת. ישנן ארבע פעולות שליליות של דיבור: שקר, סכסוך, אמירות פוגעות ודיבור סרק. במחשבה הפעולות השליליות הן חמדנות, מחשבות זדון ודעות מוטעות. ארבעת הכוחות הם הכוחות באמצעותם ניתן לטהר את הרישום של הפעולות הפוגעות.
במעידות הכוונה לפגיעה בנדרים שלקחנו. ישם סוגים שונים של נדרים: נדרי הנזירים והנזירות, או נדרי הבודהיסטווה, או הנדרים של בעלי הבתים.
ישנם חמישה סוגי נדרים של השחרור האישי: נזיר, נזירה, מתרגל שאינו נזיר, מתרגלת שאינה נזירה, ונדרים לעשרים וארבע שעות.
הנדרים לעשרים וארבע שעות דומים לנדרי המהיאנה, רק שהמוטיבציה שונה. כאן הם מופיעים כנדרים למען השחרור האישי. במהיאנה מדובר כמובן על נדרים שלוקחים כדי להגיע להארה למען כל היצורים.
ישנם חמישה נדרים שמתרגל שאינו נזיר או נזירה יכול לקחת. אפשר לקחת גם נדר אחד מתוך החמישה. הנדר הראשון הוא לא להרוג, השני לא לגנוב, לא לשקר, לא לעסוק בפעילות מינית פוגעת, והחמישי הוא לא להשתמש בחומרים משכרים, סמים ואלכוהול. אפשר גם לקחת נדר שישי של פרישות.
עבור הנזירים המתחילים יש 36 נדרים שניתן גם לתמצת אותם לעשרה. עבור הנזירות המתחילות ישנם 48 נדירים. עבור נזירים בהסמכה מלאה יש 253 נדרים. לנזירות 364 נדרים.
זהו התיאור של נדרי השחרור האישי. אני לא אכנס כאן לנדרי הבודהיסטווה והטנטרה.
בית השיר מדבר על מכשולי הקרמה. ישנם סוגים שונים של מעשים שאנחנו יכולים לעשות. ישנם חמישה מעשים קיצוניים המובילים לתוצאה מיידית: הרג אב, הרג אם, הרג אדם מתקדם בדרך הרוחנית, גרימת סכסוך בקהילת המתרגלים והקזת דם בזדון מהבודהה.
המכשול הקרמי הכבד ביותר שביכולתנו לצבור הוא נטישת הדהרמה.
כדי להבין את הדרך בה משאירים המעשים את הרישום, זה כמו שזרע שומשום משאיר את ריחו במפית שעטפה אותו גם אחרי שהוא כבר לא שם.
ישנם סוגים שונים של קרמה, סוגים שונים של מעשים. את הקרמה השלילית עלינו לנסות לטהר על ידי ארבעת הכוחות הנוגדים. הקרמה השלילית הזו תוביל אותנו בהכרח לתוצאות לא נעימות.
הכוח הראשון הנו כח החרטה, ההצטערות על המעשה שעשינו.
הכח השני הוא ההתחייבות הנחושה. טעיתי, ואני נחוש לא לחזור על המעשה הזה.
הכח השלישי הוא החסות. אם עשינו מעשים שליליים שפגעו בישויות הגבוהות, כגון הבודהה או יצורים מוארים, אנו לוקחים בהם עכשיו חסות מחודשת. אם פגענו ביצורים חיים ובבני אדם, אנו מטפחים מחדש אהבה וחמלה כלפי כל היצורים החיים.
הכח הרביעי הוא כח הנוגדן. ישנן דרכים רבות לטהר את הקרמה, על ידי מדיטציית וג'רה סטווה, או השתחוויות לבודהות, או התרגול של שלושים וחמישה הבודהות, על ידי הצעת נדבה לבית חולים או משהו דומה, לבניית מקדש, לכל דבר חיובי. זהו הנוגדן המעשי.
לאמה צונג קאפה מסיים שוב באמירה, אני היוגי עשיתי כך, וכך עליכם המחפשים חירות לעשות זאת.
בית השיר הזה מסיים את מעגל בעלי השאיפה הנמוכה, וכעת יתחיל המעגל של בעלי השאיפה הבינונית.
אם לא תתאמצו להרהר באמת הסבל לסוגיה, חסרונותיו של הקיום המעגלי
לא תפתחו שאיפה לחירות
אם לא תהרהרו באמת המקור לסוגיה, שלבי הכניסה לקיום המעגלי,
לא תראו כיצד יש לעקור את שורשי הקיום המעגלי
באמת הסבל הכוונה היא לכך שהחיים שלנו רוויים בסבל. את הסבל ניתן לחלק לסוגים שונים: שלושת סוגי הסבל, שמונת סוגי הסבל, או ששת סוגי הסבל. עלינו לבדוק בתוכנו האם חיינו אכן מלאים בסבל הזה. מעבר לכך אנו מנסים להבין את המקור לסבל הזה, את סיבותיו. זו האמת השניה, אמת המקור.
בזמן הלידה, עוד ברחם אמנו, הסבל מתחיל. בתוך הרחם סובלים, היציאה מהרחם כרוכה בסבל. הלידה היא לא נעימה מטבעה. במהלך חיינו יש סוגים שונים של מחלות וסבל. אחר כך בא סבל ההזדקנות. ואז סבל המוות. ישנו הסבל של ההשתוקקות לדברים מסויימים. כאשר איננו משיגים אותם אנו סובלים. אם מוצאים את הדברים האלו, מתחיל הסבל מפחד הפרידה מהם. אם לא מוצאים אותם, סובלים. אם מוצאים, סובלים מפחד שהם יאבדו. סוג נוסף של סבל הוא הדברים הלא רצויים שישנם בחיינו. הסוג הבא של הסבל נובע מעצם העובדה שהגוף שלנו איננו טהור ולכן הוא נגוע בסבל מטבעו.
אלו היו שמונת סוגי הסבל. יש גם חלוקה לשישה סוגי סבל.
החלוקה לשלושה מדברת על הסבל של הסבל, הסבל של השינוי, והסבל המצוי בכל.
עלינו לשאול את עצמנו האם הסבל הזה מצוי בחיינו, ומהיכן הוא נובע? בלי להבין מהיכן נובע הסבל לא נוכל להשתחרר מהקיום המעגלי. המקור לסבל מתחלק לשניים, האמוציות המענות, והמעשים שלנו.
האמוציות המענות העיקריות הן שנאה, הצמדות ובורות. הן גורמות לסבל משום שהן מניעות אותנו לפעולות שהתוצאות שלהן כרוכות בסבל.
בתוך שנים עשר הקשרים, יש שלושה שהם אמוציות מענות, שניים שהם מעשה ושבעה שהם תוצאה: הראשון (בורות) השמיני (הצמדות) והתשיעי (האחזות) הם אמוציה מענה, השני (מבנים קרמיים – פעולה) והעשירי (התהוות) מעשה, כל השאר הם התוצאה.
שלושת הקשרים הראשונים הם הסיבה המקרינה, כמו שלב התכנון של הבית, התוצאה המקרינה רביעי, חמישי שישי ושביעי, אחר כך הסיבה הממשית הצמדות, האחזות והתהוות, התוצאה אחת עשרה ושתים עשרה.
עלינו לזהות את השורש הזה, ואחר כך לחתוך אותו. לעקור אותו. השורש הוא הבורות.
איך חותכים את השורש הזה, הבורות? אנחנו מודטים על הקיום המותנה, על הריקות, באמצעות ההבנות האלו אפשר להרוס את הבורות ולחתוך את שורשי הקיום המעגלי.
לכן שימו מבטחכם באפיסת הכוחות, בשאיפה לחירות,
טפחו את ההכרה של הכובל אתכם לקיום המעגלי,
אני , יוגי, תרגלתי כך,
אתם המבקשים את החירות פעלו באופן דומה.
השורה ראשונה מדברת על אמת הסבל ואמת השחרור. השורה הבאה מדברת על אמת המקור ואמת הדרך. בין ארבע האמיתות יש שתי סיבות: המקור והדרך, ושתי תוצאות: הסבל והשחרור.
קרמה ניתן לחלק לכזאת שנעשתה אך לא נצברה, כזאת שנעשתה ונצברה, כזאת שלא נעשתה ולא נצברה, וכזאת שלא נעשתה ונצברה.
למשל אם הנשיא נותן הוראה לצאת לקרב. הוא יצבור את הקרמה, למרות שלא הוא בעצמו ביצע את המעשה. לעומת זאת, מי שהרג בעצמו גם ביצע וגם יצבור את הקרמה.
דוגמא לקרמה שלא נעשתה ולא נצברה – אם אנחנו דורכים על נמלה מבלי להיות מודעים.
ישנם ארבעה מרכיבים לפעולה קרמית מלאה. האובייקט: הדבר אותו אנחנו רוצים לגנוב, או זה שבו אנחנו רוצים לפגוע. המניע, או ההתכוונות, הרצון לבצע את הפעולה המסויימת הזו, הביצוע, הפעולה עצמה, בין אם הוא עושה אותה בעצמו או על ידי הוראה לאחר, והשלמת הפעולה תוך שמחה ושביעות רצון מהתוצאה.
גם היחס של האדם ממנו גנבנו קובעת את החותם הקרמי. אם גנבנו ממישהו שאינו קשור לחפציו, הפעולה פחות כבדה ממצב בו גנבנו ממישהו שמאד קשור לחפציו.
אנחנו לא יכולים לפרט כאן את כל סוגי הקרמה. ישנה סוטרה הנקראת "מאה סוגי קרמה" ובה פירוט מלא של כל הסוגים. מה שחשוב זה שננסה ליצור רק קרמה חיובית, ולהמנע ככל האפשר מביצוע קרמה שלילית.