ספרייה ולימוד

האם השרידים המקודשים אמיתיים?

לעתים קרובות שואלים אותנו אם השרידים המקודשים אמיתיים.

כל השרידים המקודשים שמוצגים בתערוכה הוענקו ללמה זופה ריפוצ'ה לאורך שנים. הסיבה שהן הוענקו לו היא כדי שהם יונחו בתוך פסל מקודש של הבודהה מאיטריאה שייבנה בהודו.

לפני כמה שנים, בהודו, הוד קדושתו הדלאי למה ה-14 העניק 8 שרידים מקודשים של הבודהה שאקיימוני לאוסף. כמו כן הוענקו שרידים ממאגר השרידים המקודשים של זרם הסקייה בטיבט וגם ממוזיאון בבורמה שהחזיק שרידים מקודשים של הבודהה במשך מאות שנים.

אנו סבורים שאלו מקורות אמינים מאוד. אולם, רינפוצ'ה אף ממשיך הלאה ובודק את השרידים בעצמו. הסוטרות מתארות בדיקות לאישור אמיתות השרידים המקודשים. כתוצאה מכך, רינפוצ'ה בחר שלא להציג חלק מהשרידים שהוענקו לו בעבר. בחירתו זו גורמת לנו לחשוב שאולי אותם שרידים לא היו אמיתיים, למרות שרינפוצ'ה הרבה להפגין טקט בכך שנמנע מלומר זאת. בנוסף לכך, רינפוצ'ה מתיעץ עם ה-אורקל של הדלאי למה בדרמסלה, הודו, שגם בודק אם השרידים המקודשים אמיתיים או לא.

ירום הודו ריבור רינפוצ'ה העניק שרידים מקודשים של מורהו, גורו פבונגקה רינפוצ'ה וגם של למה צונגקפה. רינפוצ'ה חי כעת בקליפורניה. הוא אישר בפנינו שהשרידים המקודשים שהוא העניק אמיתיים לחלוטין. מסורת של העברת שרידים מקודשים ממורה לתלמיד נשמרה מזה דורות רבים. המורה של ריבור רינפוצ'ה נולד במאה ה-19. למה צונגקפה נפטר במאה ה-15 לכן בהחלט ייתכן ששרידים מקודשים אלה ניתנו למורה של רינפוצ'ה במאה ה-19.

יש שני סוגים של שרידים מקודשים, אלו שהופיעו בזמן מותו של המורה הרוחני ואלו שנוצרו מהשרידים המקודשים המקוריים. שרידים מקודשים מולידים שרידים מקודשים אחרים. זו תופעה יוצאת דופן ביותר, אך יש סיפורים רבים אודות אירוע זה. בתור עורכת דין מוסמכת, כשהצטרפתי לסיור לפני שלוש שנים, בהחלט היו לי ספקות. אולם, ביוני 2001 צילמנו תמונות של כל סטופה שבתערוכה. באותה עת היו בסטופה שני שרידים מקודשים של הבודהה קאסייאפה. כעבור חודש בדקתי את הסטופה וראיתי 3 שרידים מקודשים נוספים. הייתי בטוחה שאני טועה אבל כשבדקתי את התמונה של אותה סטופה, היו בה רק שני שרידים מקודשים ואילו כעת היו בה חמישה.

שאלתי את למה זופה רינפוצ'ה אודות אירוע זה והוא הסביר שזו הקרמה הטובה של המבקרים בתערוכה. משום שתודעתם ניחנה באמונה ובדבקות, הם יוצרים את התנאים הקרמיים כדי שנראה שרידים מקודשים נוספים. במאמר בכתב העת "מנדלה" בשנת 2002 אפשר לראות את התמונות שמדגימות את התרבות השרידים המקודשים. השרידים המקודשים של אננדה גם כן התרבו ואף שינו צבע.

הדבר שאותי אף יותר משכנע הוא התגובות של המבקרים בתערוכת השרידים המקודשים. מבקרים תיארו תחושות כבירות של שלווה ואהבה בלבם. אחרים מרגישים שהם ממש בנוכחות הבודהה. חוויה זו התעוררה גם בקרב אנשים שאינם בודהיסטים.

אב מנזר וייטנמי בלוס-אנג'לס תיאר מקרה של החלמה ספונטנית שאירע לו כשהוא בורך על ידי השרידים המקודשים. קיימים סיפורים רבים מעין אלה. בצורה זו הסיור ממשיך, אנו מציגים את השרידים המקודשים במרכזים ובמקדשים על פי המלצתו של מבקר בתערוכה.

למשל, איש אקדמיה בודהיסט שהיה סקפטי ביותר ביקר בתערוכת השרידים המקודשים בלוס-אנג'לס ונרגש עד כדי בכי. הוא שב לביתו ומיד כתב אודות חוויתו באתר אינטרנט בודהיסטי. כתוצאה מכך, קבוצה מקנזס סיטי, שהסתכלה באותו אתר, התעקשה ועמדה על כך שנגיע אליהם להציג את השרידים המקודשים, עד שבסופו של דבר,שיבצנו בלוח הזמנים של התערוכה מועד לביקור במדינת קנזס.

לכן, על אף שאיננו יכולים להציג תעודת אמיתות מהבודהה עצמו שאלו הם אכן שרידיו, אנו משוכנעים ששרידים מקודשים אלה הם אכן אמתיים משום ש:

• המקורות שהעניקו את השרידים הם אמינים, למשל, הוד קדושתו הדלאי למה.

• השרידים המקודשים נבדקו על ידי למה זופה רינפוצ'ה ונבדקו בשנית על ידי האורקל.

• השרידים המקודשים התרבו באופן ספונטני במהלך הסיור.

• אנשים רבים דיווחו על ריפוי ועל חוויות רוחניות בעת שהם ראו את השרידים המקודשים או בורכו על ידם.

• חלק מהשרידים המקודשים מקורם ממורים שחיו לאחרונה לדוגמה, למה ישה, גשה למה קונצ'וג, פאבונגקה רינפוצ'ה, ועל כן אנו משוכנעים במקוריות ובאמיתות של אותם שרידים מקודשים.

ויקטוריה אווארט,
מנהלת סיור השרידים המקודשים של פרויקט מאיטראה
מרץ 2005

ספרייה ולימוד

ספרים בהוצאת ידידי הדהרמה

"למלא את הלב בחמלה"

כבוד הדלאי לאמהּ ה-14  

ספרו של כבוד הדלאי לאמה - "למלא את הלב בחמלה", המראה לנו כיצד החמלה יכולה להיות מקור בלתי נדלה של אושר בחיינו. למידע נוסף ורכישה