- מתוך: מבוא לבודהיזם
הדהמפדה // דברי אמת – תרגום מפאלי של אסף פדרמן
הדהמפדה הוא אחד הטקסטים הבודהיסטיים העתיקים והמרכזיים אשר נכתב במאה הראשונה לפנה"ס. הטקסט מקובל על ידי כל הזרמים הבודהיסטים כחלק מהקאנון הפאלי, הפסוקים בו נחשבים ל"דברי בודהה חיים" ומיוחסיים לאמירות של הבודהה עצמו.
הדהמפדה כתוב בתים בתים, ובמעין שירה בודהיסטית הטקסט מספק לקורא הסבר בהיר על תפיסת העולם הבודהיסטית ועל מושגים כמו מודעות, מוסר, מדיטציה, הארה ועוד.
התרגום וההסברים לפרק הראשון שלפניכם הוא פרי עבודתו המוקדפת והמתמשכת של אסף פדרמן, וזהו התרגום הראשון של הטקסט הזה ישירות משפת המקור – פאלי – לעברית
בקרוב ייצא תחת ידו של אסף התרגום המלא וההסברים לטקסט כולו, בספר שייקרא "דברי האמת" ויצא לאור בהוצאת כרמל.
בינתיים אישר לנו אסף בנדיבות גדולה לפרסם כאן חלקים מתוך הטקסט,
הרי הם לפניכם.
בסוף הטקסט תוכלו למצוא לינקים לקטעים נוספים וכן קישור לטקסט כולו בתרגום לאנגלית.
קריאת נעימה לכולם…
פרק 1 הצמדים
1
התודעה קודמת לכל הדברים, התודעה היא ראש להם, כולם מעשה תודעה.
אם אדם מדבר או פועל עם תודעה לא טהורה, סבל בא אחריו כגלגלי עגלה אחר השור.
2
התודעה קודמת לכל הדברים, התודעה היא ראש להם, כולם מעשה תודעה.
אם אדם מדבר או פועל עם תודעה טהורה, אושר בא אחריו צמוד כמו צל.
3
"הוא פגע בי, הוא הכה אותי, הוא הביס אותי, הוא שדד אותי".
שנאתם של מי שמטפחים מחשבות כאלה אינה שוככת.
4
"הוא פגע בי, הוא הכה אותי, הוא הביס אותי, הוא שדד אותי".
שנאתם של מי שאינם מטפחים מחשבות כאלה שוככת.
5
שנאה לעולם לא שוככת באמצעות שנאה!
באמצעות אי-שנאה בלבד השנאה שוככת: זהו עקרון נצחי.
6
אבל אחרים אינם מבינים שעלינו כאן להיות מרוסנים;
אלו שמבינים זאת, מיישבים את מריבותיהם.
7
כשם שרוח מכניעה עץ חלש, כך מארה מכניע אדם
אשר שוהה במחשבות על תענוגות, אינו מרסן את חושיו, לא מתון באכילה, נירפה ובעל כוח רצון חלש.
8
כשם שסופה אינה מכניעה הר יציב, כך מארה אינו מכניע אדם
אשר שוהה במחשבות על הדוחה, מרסן את חושיו, מתון באכילה, בוטח ובעל כוח רצון חזק.
9
מי שיעטה את הגלימה הכתומה בעודו אינו נקי מכתמים, חסר ריסון ואמת,
לבטח אינו ראוי לה.
10
אך מי שנקי מכתמים, מבוסס במוסר, בעל ריסון ואמת,
הוא אכן ראוי לגלימה הכתומה.
11
אלו שמחפשים את המהותי במה שאינו מהותי ורואים את מה שאינו מהותי במהותי, לא מגיעים אל המהות.
הם ניזונים מחשיבה שגויה
12
אלו שיודעים את המהותי כמהותי ואת שאינו מהותי כלא-מהותי, מגיעים אל המהות.
הם ניזונים מחשיבה נאותה.
13
כגשם החודר לבית שאינו מסוכך היטב, תאווה חודרת לתודעה בלתי מפותחת.
14
כגשם שאינו חודר לבית מסוכך היטב, תאווה לא חודרת לתודעה מפותחת.
15
העושה רע מצטער עכשיו ומצטער אחר כך;
הוא מצטער בשני המקרים.
הוא מצטער ומתייסר בראותו את מעשיו הלא טהורים.
16
העושה טוב שמח עכשיו ושמח אחר-כך,
הוא שמח בשני המקרים.
הוא שמח ומאושר בראותו את מעשיו הטהורים.
17
העושה רע מתענה עכשיו ומתענה אחר-כך.
הוא מתענה בשני המקרים.
הוא מתענה: "רע נעשה על-ידי"
ומתענה עוד יותר בהגיעו אל עולמות היגון.
18
העושה חסד נהנה כאן ונהנה אחר-כך,
הוא נהנה בשני העולמות.
הוא נהנה: "חסד נעשה על-ידי "
ונהנה עוד יותר כאשר בהגיעו אל עולמות השמחה.
19
על-אף שהוא משנן כתבים רבים, אדם רשלן שאינו פועל בהתאם
דומה לרועה הסופר בקר של אחרים – הוא אינו שותף בחיי הפרישות.
20
על-אף שהוא משנן כתבים מעטים, איש אמת, החי על-פי האמת, שזנח תאווה, שנאה ואשליה, בעל חכמה אמיתית ותודעה משוחררת,
אשר אינו נקשר לדבר בעולם הזה או בכל עולם אחר – הוא שותף בחיי הפרישות.
הסברים לפרק 1: הצמדים
[1] כצפוי הבית הראשון והשני מייצגים היבט מרכזי ביותר בתפיסת העולם הבודהיסטית: התודעה היא מקור הסבל והאושר. כיוון שכל פעולה או מחשבה מתחילים בתודעה, מי שתודעתו טהורה נעשה באופן טבעי מאושר. המילה "דברים" כאן היא "דְהַמָּה" במקור. זו אותה מילה המופיעה גם בשם הספר – דהמה-פדה. במקרה הזה פרושה: כל התופעות הפיזיות והמנטאליות. למשמעויות נוספות ראה מבוא עמ. 000.
[6] יש שמתרגמים "אחרים לא מבינים שכולנו כאן בהישג ידו של יאמה". יאמה הוא שד מוות במיתולוגיה הבודהיסטית. הפרשנים חלוקים על המשמעות.
[7] מָארָה הוא ראש לשדים המזיקים במיתולוגיה הבודהיסטית. משמעות שמו היא "מוות" והוא משמש כפרסוניפיקציה של פיתוי לדרך הרע. הבודהה פגש אותו במלוא כוחו בליל ההארה שלו, אך עמד בפיתוי וזכה להתעוררות. בהמשך חיו הוא פגש אותו עוד מספר פעמים, אלא שמאותו לילה מפורסם למארה לא היתה עוד השפעה עליו.
[8] "מארה אינו מכניע את מי ששוהה במחשבות על הדוחה": לעתים קרובות המילה "לשהות" מציינת שהייה במצב תודעה מסוים באופן דומה למילה "מדיטציה" במקור הלטיני שלה. במקרה הזה מדובר בתרגול מדיטטיבי שכולל הרהור על הדוחה בגוף האדם, על הרקמות והליחות, ועל שלבי הרקבון אחרי המוות. התרגול נעשה באופן מסורתי תוך התבוננות בגופה, והוא עדיין רווח במקומות מסוימים באסיה. לאחרונה, בגלל ההסדרה של הקבורה המודרנית במדינות אסיה, הוא נעשה תוך התבוננות באיורים או צילומים מתאימים. התרגול הזה עוזר למתרגל לעקור את ההיאחזות בגוף החי ולהתגבר על פיתויי החושים הגלומים בו. לכן, מי שחושב על הגוף באופן כזה לא נופל עוד לרשתו של מארה.
[9] הנזירים הבודהיסטים בדרום מזרח אסיה עוטים גלימת נזירים בצבע כתום והצבע הכתום היה ועודנו צבע בגדיהם של הפרושים בהודו. מסורות בודהיסטיות שונות שומרות על גוונים מעט שונים שנעים בין כתום בהיר (תאילנד) לאדום (טיבט). באופן יוצא מגדר הרגיל משחק המילים בפאלי ניתן לתרגום מילולי לעברית. המילים כתמים וכתום מציינות כאן מצד אחד את הזיהומים שמכתימים את התודעה, ומצד שני את צבע גלימת הנזירים. מקור משחק המילים הוא במקור הפאלי: nikkasāva & kāsāva.
[12] "חשיבה נאותה" היא האיבר השני בדרך בעלת שמונת האיברים עליה המליץ הבודהה (sammāsaṃkappa). אפשר להבין זאת גם כ"כוונה נאותה". הביטוי כאן הוא אנטונימי ל"חשיבה שגויה" (micchāsaṃkappa) שמופיע בבית הקודם. "ניזונים", כלומר, נמצאים בשדה מרעה (gocaro) של חשיבה נאותה או חשיבה שגויה. אפשר להבין זאת גם כאילו הם תחומים או מוגבלים על-ידי גבולות המרעה.
[17] על פי האמונה הבודהיסטית אחרי מותו של האדם, עם התפרקות הגוף, מתרחשת "הופעה מחדש". המוות אם-כן אינו סוף אלא תחנה בשרשרת ארוכה של לידות ומיתות. בקוסמולוגיה הבודהיסטית יש יעדים רבים להופעה מחדש וביניהם עולמות טובים ועולמות רעים. ("לידה מחדש" היא רק אחת מהם – לידה אנושית. בעולמות האלים לא נולדים אלא פשוט מופיעים.)
[19] הפרשנות מסבירה שהמילה "כתבים" מתייחסת לשלושת הסלים של הקאנון הבודהיסטי. אולם, המילה sahita או בכתבי יד אחרים saṃhita היא אותה מילה בסנסקריט המציינת גם את הדרכים השונות להגיית ההמנונות הוודיים.
פרק 4 בדהמפדה // פרחים // תרגום והסברים אסף פדרמן. לחצו כאן>