- מתוך: בודהיזם מאלף ועד תו
הנחיות לתרגול על ארבע אמיתות הנעלים
הנחיות מדיטציה מתורגמות לעברית מתוך הקורס:
"ארבע אמיתות הנעלים" עם הנזיר הנזיר שון [ יולי 2011 ]
במסגרת התוכנית בודהיזם מאלף ועד תו.
כעת אנסה להוביל אתכם בסקירה מהירה במדיטציית הרהור על נושא "ארבע אמיתות הנעלים". אינני יודע כיצד זה יצליח, נראה.
עכשיו כולם מתעוררים….
הדבר החשוב ביותר בהתחלה הוא לא למהר, לשבת בשקט והכי חשוב בנוחיות, קחו כמה אביזרים שתצטרכו, כריות, כסאות, מקלות וכו'.
כפי שלמדתם ערכו סריקה מהירה של שבע נקודות המדיטציה, שבו ברגליים משוכלות, גו ישר,כתפיים לאחור, כפות ידיים בחיקכם, הסנטר מכונס, הלשון צמודה לחיך, והעיניים לא סגורות ולא פתוחות. העפעפיים נופלים למטה, העיניים מכוונות בכיוון הכללי של קצה האף.
שבו כך, היו קשובים, ובתשומת הלב סקרו את הנקודות וכאשר אתם עושים זאת שימו לב לגוף והרגישו מקורקעים בתוך הגוף.
התחושה הזאת, של קרקוע הגוף היא דבר שיש לחוש אותו, לא בצורה מלאכותית, אלא בתשומת לב לגוף.
סקרו את שבע הנקודות, שימו לב לחלקי גוף ואז היו בתשומת לב הרשו לתודעה להיות מקורקעת בגוף, תחושה נוחה, ארצית ומקורקעת המורגשת מבפנים.
אם אתם מרגישים שדעתכם הוסחה, מקדו בעדינות את תשומת ליבכם בקצה האף.
שימו לב לתחושת הנשימה הטבעית והלא מאולצת.
שימו לב לתחושות שעוברות בגוף, לאחר מכן למחשבות, כאשר אתם מזהים שאתם חושבים, שימו לב לעובדה ושחררו אותן.
ככל שעולות עוד מחשבות ברגע, לא משנה כמה, זהו אותן ושחררו את כל המחשבות.
הישארו פתוחים בשחרור המחשבות התחושות וחושו מקורקעים בגוף, ובכך היו בתשומת לב. תנו למה שבא לבוא ותנו למה שהולך ללכת.
אין צורך לעשות שום דבר רק להיות בתשומת לב.
בתוך תשומת הלב, כל מה שעולה, בין אם זה גופני או מנטלי, תחושה פיזית, מחשבה, רגש, תמונה מנטלית, וכו', כל מה שמופיע, זהו אותו כרגעי.
רגע אחד הוא שם אתם מזהים אותו משחררים אותו ואז הוא חולף.
אין דבר קבוע, שימו לב לשינוי בדברים.
בתוך נתינת הדעת הפתוחה ויחד עם זאת מקורקעת זו, שבה תחושה פיזית ומנטלית מתגלה בתופעה שמופיעה, שוהה ואז מתמוססת, בתוך נתינת דעת זו, העלו בדעתכם חוויות מחייכם נעימות וגם מכאיבות, הזמינו אותם לקדמת תודעתכם ואז הניחו להם ללכת.
כך תשימו לב כיצד החוויה היא בטבעה משתנה.
בא לידי ביטוי הקושי, הכאב, בין אם הם מעט כאלה או שהן מהנות מאוד שימו לב כיצד הן באות שוהות ונעלמות.
אם ישנו שטף של מחשבות או תחושות, שימו לב, קבלו ושחררו.
אם יש לכם צורך להזיז חלק שלהרגל או עשו זאת בתשומת לב.
זהו את הכאב, קבלו אותו ובתשומת לב שימו לב איך הכאב או חוסר הנוחות נעלם.
אם מחשבות מכאיבות במיוחד מגיעות, אל תפחדו מהם, אל תדחקו אותם. פשוט הזמינו אותן פנימה ושחררו אותם. זהו אותן, קבלו אותן, הביטו בהן ושחררו אותן, אל תתעמקו בהן.
שימו לב כיצד הן עולות, שוהות ונעלמות.
בתשומת לב הביאו את תשומת לבכם לגוף,הירגעו, והרפו את התנוחה אבל אל תקפצו מהמושב, רק הירגעו היו נינוחים אם אתם צריכים לזוז, זהו את הצורך ואז זוזו, ושבו בשקט, החזירו את תשומת לבכם לישיבה והיו בתשומת לב לגופכם.
לאט הביאו את תשומת לבכם בחזרה אל שבע הנקודות, לחלקי הגוף השונים, ואז שימו לב לגוף, כמו מים הנמזגים למיכל, גבולות הגוף.
תנו דעתכם לגוף, לתחושות הגוף, מחשבות, רגשות דימויים מנטליים, בהיותנו בנתינת הדעת לגוף ופתוחים לרגשות ומחשבות והשלישי שהוא פשוט להיות בתשומת לב.
בתשומת לב לעצמכם ובתשומת לב לסובב אתכם.פשוט בתשומת לב.
כמו קודם, בתהליך תשומת הלב של הרעיון של הטבע החולף של הדברים, הופעתם, שהייתם וחליפתם.
התבוננו בזה מהצד, כמו מי שמתבונן בהפקת תיאטרון, רק התבוננו, בלי להשתתף.
שימו לב למה שקורה.
בתוך הקרקוע הפתוח הזה, כאשר מופיעה פעילות פיזית ומנטלית נתבונן בזמניותן.
ונעלה בתודעתנו את חוויות החיים,הנעימות וגם המכאיבות.
נהיה מודעים להן, נתבונן בטבען הזמני, לא ננסה להחביא או להדחיק ולא נזמין אף אחת מהן, נהיה בתשומת לב לכל מה שמתרחש, נזהה אותן, בין אם הן מכאיבות או נעימות נזהה שהן מופיעות, שוהות וחולפות, נהיה מודעים לעובדה הזאת.
נהיה פתוחים לחוויות החיים, לא בחוסר תשומת לב כאשר אנו מגיבים אלא על ידי זיהוי ושחרור.
על ידי זיהוי יש לנו אפשרות להחזיק או לשחרר, אנו בשליטה.
אז תנו דעתכם לכך.
כאשר אנו מודטים על האמת הראשונה מ"ארבע אמיתות הנעלים", דוקהא, או חוסר הסיפוק המוחלט של הדברים, האי-נחת, הרשו לכל דבר להציף את תודעתכם, זהו אותו ושחררו.
אין צורך להיות מזמינים מדי וגם לא לפחד.
בתוך הפתיחות המקורקעת כאשר אתם מזמינים וחשים בטבעיות תחושות ומחשבות הקשורות בחיי היומיום שלכם עולות חוויות נעימות במיוחד וגם חוויות קשות במיוחד, נזכור או מנטלית נחווה מחדש שוב את הקושי נזהה כיצד החוויה נבעה מסיבות וגורמים שונים, ההתהוות של חוויה כלשהי, חווינו אותה, שהינו בה למשך זמן מה ואז היא נעלמה, חלפה לה.
נישאר פתוחים ומקבלים לחוויה בין אם היא נעימה או מכאיבה.
אין צורך להדחיק שום דבר או להיות המומים מזה אלא רק להזמין, לזהות ולשחרר.
כעת, כאשר אתם מזמינים את החוויות הללו לתודעתכם, שימו לב לזמניותן.
נסו לשבת עם הזמניות הזאת.
מזהים שבתוך הווייתנו המורכבת מגוף ותודעה, כאשר חוויה מופיעה היא מופיעה בהתאם לגורמים המסוימים שלה, היא שוהה ואז נעלמת.
אף חוויה איננה זהה להווייתנו אך גם איננה נפרדת.
שימו לב כיצד היא מופיעה, שוהה ונעלמת.
החוויה איננה ממש זהה, איננה זהה מיסודה עם הווייתנו. זהו את העובדה הזאת.
כפי שפניכם משתקפות במראה.
בזמן שאנו מתבוננים בפנינו במראה הן שם. כאשר אנו מביטים הצידה הן נעלמות.
באופן דומה היותנו מודעים, לא רק במדיטציה אלא גם כאשר אנו קמים מהכרית, בתוך הקרקוע הפתוח הזה,קבלה של כל החוויות נעימות או מכאיבות, לזהות את זמניותן, לזהות כיצד הן אינן זהות לתודעה, הן אף אינן נפרדות מהתודעה אך יותר חשוב, אינן זהות לתודעה.
כך, הדבר איננו מהמם אותנו. היו בתשומת לב לכך.
כאשר מזמינים מחשבות, זיכרונות, מתבוננים בהם ומשחררים אותם.
שימו לב לעובדה שכאשר חוויה מתרחשת, היא משתנה ודרך השחרור שלה היא פוסקת.
אין צורך להיאחז ואין צורך לכפות את ההיפסקות הזאת, אלא על ידי השחרור, ניתן לחוות את ההתמוססות הטבעית של תחושות, מחשבות, וכו'.
לסיום, הירגעו לחלוטין על הכרית. כמו בדוגמה של הנחת משא כבד.
בהיותכם רגועים הניחו לתנוחה, הניחו לתשומת ליבכם, הניחו לעוצמת נתינת הדעת ופשוט שבו בשקט על הכרית לרגע.
אם יש לכם צורך לזוז, אם אתם מזהים מתח בגוף, שימו לב אליו, זהו אותו ונועו בתשומת לב.
ואז שימו לב להתפוגגותו של הכאב, או חוסר הנוחות ואת הופעת תחושת הסיפוק והנוחות שבאה בעקבותיו.
[אני צ'ין דורמה מזמין אותנו אל הארץ הטהורה…]
כמבוא לנתינת הדעת, ובתוך נתינת הדעת, תרגול "ארבע אמיתות הנעלים", הדבר החשוב ביותר בשלבים המוקדמים הוא , כפי שהבודהה בעצמו אמר, לזהות את חוסר הסיפוק.
זאת קבלת העובדה שהחוויה היא בטבעה משתנה ושאין סיפוק בר קיימא שבא בין אם הוא נעים או לא, אין דבר שנמשך, שנשאר.
כאשר אנו מתבוננים בכל חוויה בחיינו לאור זה, ומקבלים שמטבעה היא משתנה, כמו בציטוט המפורסם מהדהרמהפאדה:" מה שמורכב מתפרק, מה שעולה יורד".
כאשר אנו חושבים על הדברים הללו, לאור השינוי או חוסר הקביעות, דרך ההבנה הזאת או דרך נתינת דעתנו לדבר והיותנו פתוחים לו,דרך תרגול נתינת הדעת לגוף אנו משיגים תחושת קרקוע, דרך נתינת הדעת לתחושות והיותנו מודעים אנו משיגים תחושת שחרור, פתיחות, באמצעות נתינת הדעת לסובב אותנו או התופעות אנו משיגים נתינת דעת מושלמת.
מה שמושג באמצעות תרגול נתינת דעת הוא חדות או ערנות, של התודעה.
כאשר זה קורה אנו יכולים לראות בבהירות את כל החוויות בזמן שהן מתרחשות.
הצעד הראשון הוא לקבל את מי שאנחנו ומהם מרכיבי התודעה המיוחדים לנו,המרכיבים הגופנים שלנו ולהיות פתוחים לזה.
לא באופן שבו אנו מדחיקים דברים או מזמינים דברים, כאן אנו פשוט נותנים את דעתנו לחוויות החיים שלנו, בין אם הן נעימות או מכאיבות עלינו רק לקבל את מה שמתרחש.
להבין שמטבעו הוא חוסר סיפוק, הוא לא יישאר, הוא לא ייתן לנו חוויה שמתמשכת, בין אם היא נעימה או מכאיבה.
מה שעולה בדעתנו אנו מזהים כדבר שלא יתמשך אז זה קל מאוד לשחרר אותו.
אם אנו עדיין מצפים לחוויות נעימות וברגע שמתרחשת חוויה נעימה אנו נאחזים בה ומנסים לשמר אותה, כאשר אנו עושים זאת אנו מבריחים אותה.
באופן דומה חוויה מכאיבה מתרחשת, כזאת שאיננו אוהבים, באופן טבעי אנו מנסים לסלקה מדרכנו.
כאן אנו מנסים להפסיק לעשות זאת ופשוט לקבל את מה שבא.
בלי לנסות לגונן או להיצמד בלי לנסות לסלק מדרכנו, מה שבא נותנים לו לבוא, מה שהולך נותנים לו ללכת.
להישאר במודעות בחוויה הזאת לקבל את מה שקורה, אז אנו בדרך לחוות במלואו את האמת הראשונה מ"ארבע אמיתות הנעלים" שהיא לזהות, או להיות מודעים לטבעם המשתנה של הדברים.
טבעם חסר הסיפוק המוחלט של הדברים.
כל חוויה שמתרחשת איננה נשארת, בטבעה היא משתנה וזורמת וכך היא מופיעה,שוהה לזמן מה ואז חולפת לה, לשים לב לזה.
כאשר נתינת הדעת מתפתחת, נשים לב לגורמים מסוימים וסיטואציות מסוימות שאנו מוצאים עצמנו בהם, מבחינת מעשים חיוביים או שליליים או קרמה.
ללמוד מהו חיובי ולעשות אותו או לעסוק בו עד שהוא הופך לחלק ממי שאנו.
לשים לב להיפך, מעשים שליליים. לדעת מהם מעשים שליליים ולאחר שאנו יודעים מהם לא כשינון רשימה בזיכרון אלא מתוך נתינת הדעת לעצמנו.
מתוך נתינת הדעת למצבי תודעה שליליים, אנו נשים לב להופעתם ונוכל על כן לשחררם.
זה חשוב מאוד כי כך אנו מגיעים להבנת התהליך הסיבתי , דרך מעשה מיטיב מגיעה חוויה נעימה ודרך מעשה שלילי מגיעה חוויה בלתי נעימה, אם נוכל על ידי תרגול נתינת הדעת למצבי תודעה שליליים לחדול, ונגביר מצבי תודעה חיוביים, כך אנו מתמירים לאט את תודעתנו.
כפי שמישהו הזכיר קודם, מבחינת פיתוח חמלה, ככל שזה מפותח יותר כך הופכת הוויתנו ליותר אלטרואיסטית ואמפטית.
לאחר זמן מה כאשר אנו שמים לב להופעתם של רגשות ברגע שהם עולים אנו יכולים להעמיק ולתת את דעתנו לגבי הגורמים לרגשות.
ואז דרך שמיעת הלימוד והרהור על הלימוד אנו יכולים לנסות לראות את הבלבול היסודי.
בתוך הניסיון שלנו ולאחר שהשגנו וודאות מסוימת לגבי מה שאנו מחפשים, לחפש את הגורם.
דרך הרגשות העולים לגורם להם, הבלבול היסודי הזה, ולנסות לאתרו בתוך הווייתנו.
כאשר אנו מאתרים אותו יש לכונן תודעה יציבה, שיש לקוות שאנו מפתחים במהלך תרגול נתינת הדעת, ולנתח את הבלבול היסודי הזה, לראות כיצד הוא קיים כיצד הוא חלק מאתנו.
כאשר אנו רואים דרכו או נוכחים בטבעו האשלייתי יש רק למדוט על כך.
ברגע שאנו רואים את המציאות, תלות הדדית בניגוד לעצמאיות, חוסר עצמיות בניגוד לקיום עצמי,ברגע שראינו זאת עלינו רק להמשיך ולהתוודע לזה.
מדי פעם אנו משתמשים באינטלקט שלנו או בכושר הניתוח וחוקרים את הרגשות, רואים אם יש להם קיום עצמאי, כאשר אנו מגלים שאין להם,אנו פשוט נחים בתוך ההבנה הזאת, נחים בריקות הזאת.
בעזרת חוזק התודעה החוויה הזאת מתחילה לאט לחלחל לתוך הווייתנו.
עד אשר אנו משיגים וודאות נחרצת שהופכת להגשמה.
הגשמה משמעה שלא קיים עוד שום ספק בנוגע לדבר מאחר והאדם חווה את הדבר הזה בעצמו.
בעקבות כך הרגשות ההרסניים הולכים ונחלשים דרך כוח ההיכרות ואז הם מתפוגגים להם, משום שאין להם מדרס רגל.
יחד עם זאת מגיעה היפסקות, יחד עם ההיפסקות היותנו תחת שליטתם של רגשות הרסניים, קרמה וכו' מגיעה תחושת שחרור.
ברגע שזה קורה במסגרת תרגול המדיטציה, אנו יודעים שאנו בכיוון הנכון.
יחד עם ההגשמות הרוחניות מגיעות ההיפסקויות הללו שבסופו של דבר מובילות אל ההיפסקות המוחלטת שהיא הבודהיות המלאה והמושלמת.
על מנת להגיע למצב זה של היפסקות, עלינו לטפח תחושת הבנה בנוגע למציאות, את זה ניתן להשיג בהתחלה על ידי חקירה של טבע המציאות, בעזרת תודעה חזקה ויציבה, או תודעה סובייקטיבית, את זה משיגים על ידי פיתוח תחושת נתינת הדעת .
בתוך תחושת נתינת הדעת המודעות לבלבול היסודי, המביא לרגשות הרסניים.
בהתחלה,הכרת הרגשות ההרסניים בניגוד לרגשות חיוביים,דרך תרגול נתינת הדעת, כלומר הבנת הגורמים הנמצאים בבסיס הפעולות.
ההבנה כיצד פעולות מובילות להבשלה של תגובות.
המודעות כי החוויה היא למעשה ההבשלה של פעולות שליליות קודמות או פעולות חיוביות קודמות, וקבלת כל תוצאת הבשלה שהיא, תהיה זו חוויה שלילית או חיובית.
לקבל את שתיהן מבלי להיאחז באף אחת מהן , אמנם יש לנו את ההרגל להיאחז אך ניתן לשחררו דרך תרגול נתינת הדעת.
נתינת הדעת מצליחה אם שני גורמים נוכחים: אחד הוא ההיכרות עם טבעם החמקמק של הדברים תודעה פתוחה.
תודעה פתוחה ובו בזמן ערנית לחלוטין תלויה בנוכחות ברגע הנוכחי ושחרור כל מחשבה, כאשר אנו מודעים לתחושות ולתהליך המחשבה, הדבר הזה קורה על ידי קרקוע והקרקוע מתרחש על ידי נתינת הדעת לגוף.
מבחינת נתינת הדעת לגוף, התהליך מתחיל על ידי תשומת לב למרכיבי הגוף השונים כמו הידיים וכו'.
קבלת תחושה של התודעה השוקעת אל תוך הגופני, הדבר הזה קורה לאחר שאנו לומדים לשבת בצורה נכונה בתנוחת שבע הנקודות שהוא הבסיס לתרגול נתינת הדעת והדבר הזה קורה לאחר שבהתחלה אנו פשוט נינוחים ויושבים בנוחות על כרית המדיטציה.
זוהי דרך אחת שבה ניתן לחשוב או להרהר ב"ארבע אמיתות הנעלים",על קצה המזלג.
בזה אסיים את תכנית הבידור שלי.
תודה מקרב לב למגי נחשון על התרגום
