- מתוך: מבוא לבודהיזם
התעוררות להארה \\ (Bhaddekaratta Sutta) סוטרת לילה מופלא אחד
סוטרה מרכזית בקאנון הפאלי, בה מספר הבודהה לתלמידיו כיצד יכול האדם ההולך בדרך הדהרמה להתעורר (להגיע להארה) כפי שעשה הוא, בלילה מופלא אחד.
כך שמעתי. פעם אחת, האדון (1) שהה בסוואטהי, בבוסתן ג'תה, בבית המחסה של אנאטהאפינדיקה. שם האדון אמר לנזירים: "נזירים".
"אדון" הם ענו לו. אדון אמר "אני אלמד אתכם את ההצגה וההסבר של לילה מופלא אחד. הקשיבו ותהגו במה שאני אומר." "כן אדון" ענו הנזירים לאדון. האדון אמר:
אל לו ללכת בעקבות העבר, ואל לו לצפות לעתיד
העבר כבר ננטש, והעתיד טרם הגיע.
אלא יבחן האדם היטב כל תופעה הנמצאת כעת
ויתרגל כך, כשהוא יודע אותה,
מבלי שניתן יהיה לנצחו, מבלי שניתן יהיה להזיזו מכך.
יש לפעול בנחישות עוד היום, מי יודע אם לא מחר המוות?
אין משא ומתן עם מארה (2) וצבאותיו!
בעל המאמץ, השוכן כך יום וליל, מבלי להתעצל
עליו החכם אומר שהיה לו לילה אחד מופלא
וכיצד, נזירים, הוא הולך בעקבות העבר? "בעבר הייתי בעל גוף כזה" – הוא חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל תחושה כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל תפיסה כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל נטייה קארמית כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל מודעות כזו" – הוא חווה כאן עונג. כך, הו נזירים, הוא הולך בעקבות העבר.
וכיצד, נזירים, הוא לא הולך בעקבות העבר? "בעבר הייתי בעל גוף כזה" – הוא אינו חווה כאן עונג (3) , "בעבר לא הייתי בעל תחושה כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל תפיסה כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל נטייה קארמית כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעבר הייתי בעל מודעות כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג. כך, הו נזירים, הוא לא הולך בעקבות העבר.
וכיצד, נזירים, הוא מצפה לעתיד? "בעתיד אהיה בעל גוף כזה" – הוא חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל תחושה כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל תפיסה כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל נטייה קארמית כזו" – הוא חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל מודעות כזו" – הוא חווה כאן עונג. כך, הו נזירים, הוא מצפה לעתיד.
וכיצד, נזירים, הוא אינו מצפה לעתיד? "בעתיד אהיה בעל גוף כזה" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל תחושה כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל תפיסה כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל נטייה קארמית כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג, "בעתיד אהיה בעל מודעות כזו" – הוא אינו חווה כאן עונג. כך, הו נזירים, הוא אינו מצפה לעתיד.
וכיצד, נזירים, הוא מובס ביחס לתופעות העכשוויות? כאן, נזירים, אדם רגיל שלא למד, שאינו מודע לנעלים, חסר אבחנה ואימון ביחס לתורה הנעלה, שלא מודע לאנשים ישרים, חסר אבחנה ואימון לגבי התורה הישרה, רואה את הגוף כעצמי, או את העצמי כבעל גוף, או את הגוף בעצמי, או את העצמי בגוף. הוא רואה את התחושה כעצמי, או את העצמי כבעל התחושות, או את התחושה בעצמי, או את העצמי בתחושה. הוא רואה את התפיסה כעצמי, או את העצמי כבעל התפיסות, או את התפיסה בעצמי, או את העצמי בתפיסה. הוא רואה את הנטיות הקארמיות כעצמי, או את העצמי כבעל הנטיות הקארמיות, או את הנטיות הקארמיות בעצמי, או את העצמי בנטיות הקארמיות. הוא רואה את המודעות כעצמי, או את העצמי כבעל המודעות, או את המודעות בעצמי, או את העצמי במודעות. כך, הו נזירים, הו מובס ביחס לתופעות העכשוויות.
וכיצד, נזירים, הוא אינו מובס ביחס לתופעות העכשוויות? כאן, נזירים, תלמיד של הנעלה שלמד, המודע לנעלים, בעל אבחנה ואימון בתורה הנעלה, מודע לאנשים ישרים, בעל אבחנה ואימון לגבי התורה הישרה, אינו רואה את הגוף כעצמי, או את העצמי כבעל גוף, או את הגוף בעצמי, או את העצמי בגוף. הוא אינו רואה את התחושה כעצמי, או את עצמי כבעל התחושות, או את התחושה בעצמי, או את העצמי בתחושה. הוא אינו רואה את התפיסה כעצמי, או את העצמי כבעל התפיסות, או את התפיסה בעצמי, או את העצמי בתפיסה. הוא אינו רואה את הנטיות הקארמיות כעצמי, או את העצמי כבעל הנטיות הקארמיות, או את הנטיות הקארמיות בעצמי, או את העצמי בנטיות הקארמיות. הוא אינו רואה את המודעות כעצמי, או את העצמי כבעל המודעות, או את המודעות בעצמי, או את העצמי במודעות. כך, הו נזירים, הו אינו מובס ביחס לתופעות העכשוויות.
אל לו ללכת בעקבות העבר, ואל לו לצפות לעתיד
העבר כבר ננטש, והעתיד טרם הגיע.
אלא יבחן האדם היטב כל תופעה הנמצאת כעת
ויתרגל כך, כשהוא יודע אותה,
מבלי שניתן יהיה לנצחו, מבלי שניתן יהיה להזיזו מכך.
יש לפעול בנחישות עוד היום, מי יודע אם לא מחר המוות?
אין משא ומתן עם מארה וצבאותיו!
בעל המאמץ, השוכן כך יום וליל, מבלי להתעצל
עליו החכם אומר שהיה לו לילה אחד מופלא
ביחס לזה, נזירים, נאמר "אני אלמד אתכם את ההצגה וההסבר של לילה מופלא אחד."
כך אמר האדון. הנזירים השמחים התענגו מדברי האדון.
______________________________________________________________________
1. "האדון" – הבודהה
2. "מארה" – מלך השדים, השאול והמוות במסורת ההינדואיסטית והבודהיסטית. מארה מייצג את כל הרגשות העוכרים/ השליליים אשר בתודעה ואת הנהייה של האדם אחר הפיתויים המנטליים והפיזיים אשר בסמסרה – הקיום המעגלי של הלידה והמוות.
2. אפשר לתרגם כאן "הוא אינו מתענג על היותו בעל גוף שכזה בעבר" , במובן שהוא כלל לא חושב "בעבר הייתי כך וכך…", אך זה פחות מתאים לפאלי, ומשנה את מה שהסוטרא אומרת.
(תרגם מסנסקריט, ידידנו היקר – ד"ר אביתר שולמן, מאוניברסיטת ת"א)