ספרייה ולימוד

  • קורס:
  • מורה:
  • תאריך: 10.11.2015

מדיטציה

הלימוד הבודהיסטי מורכב משלושה היבטים – שמיעה (קריאה או למידה), הגות (הרהור בחומר הנלמד) ומדיטציה. כדי להתקדם בדרך הבודהיסטית עלינו לפתח את שלושתם. המדיטציה היא זו שמאפשרת לנו להטמיע בתוכנו את הנלמד עד כדי כך שהוא נהיה חלק מאתנו, משפיע על כל מחשבותינו ופעולותינו.

הבודהיזם מציג שני סוגי מדיטציה – מדיטציית ריכוז ומדיטציה אנליטית – שמשלימות זו את זו.

ישנם שני סוגים שונים של מדיטציית הריכוז (או המיקוד) – מדיטציית הקשיבוּת או נתינת הדעת (mindfulness), ומדיטציית השהייה בשלווה (שמטהה). במדיטציה האנליטית עוסקים בכל שלבי הלימוד הבודהיסטי והיא כוללת את מדיטציית הראייה החודרת (ויפסאנה).

מדיטציית הקשיבוּת או נתינת הדעת (mindfulness) – היא הבסיס לכל סוגי המדיטציה וחשיבותה עצומה.

תרגול הקשיבוּת נחלק עפ"י מושאיו לארבעת היסודות של הקשיבוּת (Four Foundations of Mindfulness): הקשיבוּת ל- (1) גוף, (2) מחשבות (ובכלל זה תחושות), (3) תודעה ו-(4) דהרמה.

באמצעות תרגול ארבעת היסודות של הקשיבוּת נפתח תודעה יציבה, מקורקעת, פתוחה, חדה, צלולה ונינוחה. עם תודעה כזאת נוכל בקלות לעסוק בדהרמה – באמצעות הקשבה/לימוד, הרהור ומדיטציה.

מדיטציית השהייה בשלווה (shamatha) – מצב ריכוז רב עוצמה, שבו שככו כל הסחות הדעת והתודעה שוהה על מושאה מאליה, ללא מאמץ, ברציפות, בשמחה, בגמישות, בצלילות וביציבות איתנה.זוהי תודעה שיכולה להתמקד על המושא שלה בצורה חד-מוקדית ללא השקעת מאמץ, כאמור, לזמן ממושך ככל שנרצה (שעות/ימים/שבועות), בלי שהיא תוסח למושא אחר, כאשר המושא נשאר צלול ובהיר. היא משולבת עם גמישות תודעתית וגמישות פיסית [תחושות עונג מנטליות ופיסיות] שמאפשרות מיקוד כזה ללא כל קושי.

מדיטציית הוויפאסנה (vipassana) – הינה התבוננות ישירה ללא הסחות דעת וללא היקשרות המאפשרת לראות את טבען של תופעות באשר הן. באופן זה ניתן להסיר בהדרגתיות את הבורות כגון התפיסה השגויה שרואה את ה"אני" כישות עצמאית ובלתי משתנה.

ויפאסנה – תובנה חודרת המושגת באמצעות חקירת התופעות, ניתוח טבע המושא, בתהליך של מדיטציה.

מדיטציית ויפאסנה – היא המדיטציה שמטרתה להשיג תובנות מסוגים שונים באמצעות התבוננות במושאי המדיטציה. התבוננות ממושכת במושא תביא לתובנות באשר לטבעו/לתכונותיו (כמו ההבנה שטבעו הוא אי-נחת/סבל / ארעיות / היעדר עצמי וכו').

כשהמטרה היא תובנה חודרת (ויפאסנה) – רוצים להשיג תובנות באשר למושא הנבחר. נותנים את הדעת למושא, כאשר ההתבוננות בו מעורבת עם ניתוח של תכונותיו.

*

לשם השגת תובנה חודרת של מושא מסוים (למשל, התובנה החודרת של הריקוּת – אופן הקיום הסופי של התופעות) יש לשלב את תרגול הוויפאסנה עם שהייה בשלווה (שמטהה). כדי להשיג את התובנה החודרת של הריקוּת יש להשיג קודם את מצב השהייה בשלווה. לאחר השגת מצב זה מתמקדים במושא שאת ההבנה החודרת שלו רוצים לפתח.

ניתוח חוזר ונשנה של המושא תוך שילובו במצב הריכוז רב העוצמה של השהייה בשלווה יביא לפיתוח התובנה החודרת הרצויה (ויפאסנה).

***

המעוניינים יכולים למצוא באתר את ההנחיות לתרגול הקשיבוּת (נתינת הדעת) שנתן הנזיר שון (אנא לחצו כאן) ולתרגל בכוחות עצמם, ומעת לעת להצטרף לשבתות דהרמה שיעסקו בתרגול הקשיבוּת עפ"י הנחיות אלה.

ספרייה ולימוד

ספרים בהוצאת ידידי הדהרמה

"טיפוח הפוטנציאל האנושי"

ג'טסונמה טנזין פאלמו  

בספרה "טיפוח הפוטנציאל האנושי" (שש השלמויות) מעניקה לנו ג'טסונמה טנזין פאלמו מבט רחב על האימון הבודהיסטי מעבר לישיבה על הכרית. ספרה הינו תרגום הקורס שנתנה בישראל ב-2006. למידע נוסף ורכישה