ספרייה ולימוד

תמצית שלבי הדרך – שיר התובנה – שיעור שני

נסו לכונן את המניע החיובי את השאיפה להגיעה להארה למען כל הברואים ולפני שאני מדבר אני אומר את האפשרות לפתח ולנסות לזכור אמונה או בטחון במורה ולזכור את טוב הלב והנדיבות של המורה כלפינו.

להסתמך על המורה במחשבה ואז בפעולה כמו שרות למורה לנקות את החדר שלו אם הוא צריך משהו, מתרגל טוב מקשיב ומנסה לפתח בודהיצ'טה, אהבה זה הדבר הכי טוב, המנחה הכי טובה לתת למורה זה התרגול שלנו להקשיב למה שהוא אומר וננסה ליישם את כל מה שהוא אומר לנו לנסות לפתח אהבה ואלטרואיזם זה הדבר הכי טוב.

עמ' 4 בית ראשון, המשמעות היא שאפילו במשהו המסכן את החיים שלנו, הדבר הכי טוב לעשות עדיין זה להשאר קרוב למורה שלנו. אפילו כשהולכים בג'ונגל, או יער אנחנו הולכים קודם ואחכ' המורה בכדי להגן על החיים שלו, בדכ' זה להפך המורה צועד קודם. הצורה בה למה צונקפה אומר את הדברים "אני היוגי תרגלתי כך, אתם המבקשים את החרות, פעלו באופן דומה". ישנם הרבה מאוד פרושים, ראשי פרקים אבל לא נעבור על כולם.

"גוף זה, משופע בפנאי". לגוף האנושי יש חופש, האנשים יכולים ללמוד דהרמה, לא נולדים בגיהנום או בעולם הרוחות הרעבות או עולם החיות, גם לא נולדים בעולם האלים ארוכי החיים, יש סוגים שונים של גיהנום. חשוב שננסה להבין את המשמעות של פנאי, 8 סוגים של חופש המאפשרים לנו ללמוד דהרמה, למשל אם נולדים כבעל חיים או כרוח רעבה או בגיהנום ויש סוגים שונים של גיהנום, קר או חם, או להוולד כאל, בבודהיזם אל הוא לא אל בורא אלא סוג אחר של קיום. הרוחות הרעבות , יש סוגים שונים של מכשולים המפריעים לרוחות הרעבות, הם כל הזמן מודאגים לגבי מציאת אוכל וקשה להם למצוא אותו, יש כאלה שהגוף שלהם לא מאפשר להם לאכול, גם כשהם מוצאים אוכל הוא הופך להיות כמו ברזל מלובן ושורף. עלינו לשמוח על כך שיש לנו גוף אנושי בריא המאפשר לנו לתרגל דהרמה והוא דבר מאוד יקר ונדיר וננסה גם בעתיד לא להוולד כרוח רעבה לא לעשות דברים רעים שיגרמו לנו להוולד במקומות האלה. הסבל של החיות די ברור, אל בחיים ארוכים נמצא במישור קיום בריכוז ללא הבחנה, מי שנולד בקיום הזה יודע כשהוא נולד ורק לפני המוות הוא מתעורר ומבין שהוא הולך למות ואת כל החיים הארוכים שלו הוא בזבז מבלי לעשות כלום. הדבר החשוב הוא שאנחנו כרגע לא נולדנו במקומות האלה אלא כבני אדם ויש לשמוח על כך. פנאי או חופש מלהוולד בארץ נידחת, חופש מלהוולד עם מגבלה מנטלית או פיסית, אם היינו עם מגבלה כזו גם אם היו מלמדים אותנו דהרמה לא הינו יכולים להבין. חופש מלהוולד בעידן אפל, יש תקופות של עידן מואר בהם הבודהה הופיע ומלמד את הדהרמה, עידן אפל הוא כזה שבו הבודהה לא הופיע. חופש נוסף הוא… לנו יש 8 סוגי חופש. יש גם את 10 ההזדמנויות אין צורך להרחיב על זה עכשיו אפשר לקרוא באנגלית את הלאם-רים המורחב של למה צונקפה או הספר של פבונקה רינפוצה על הלאם-רים, פרסמו הרבה ספרים כמו של למה זופה רינפוצה. כרגע לגוף שלנו 8 איכויות הוא יותר טוב מאבן משאלות, אבן משאלות יכולה לתת לנו רק הנאות חומריות, הגוף שלנו יכול לתת לנו את כל התובנות הפנימיות העמוקות ושלווה פנימית ולכן הוא כלכך מיוחד. הבית הבא אומר:

"גוף זה משופע בפנאי…." הגוף הזה קשה למצוא אותו שוב, מנקודת מבט של הטבע, של החיים שמאפשרים לנו לתרגל בצורה מושלמת, חשוב שיש לנו אותו עכשיו. עלינו לקחת את המהות של הגוף ולהתפתח, כדי לתרגל ולפתח תובנות עמוקות, בודהיצ'יטה והשקפה נכונה. ננסה להבין את הגוף קל מאוד לאבד, באותה מהירות כמו שברק מופיע בשמים. בבודהיזם אומרים שיש 3 מחשבות: המוות בהחלט יופיע, שעת המוות לא ידועה ובשעת המוות שום דבר לא יעזור לנו מלבד תרגול הדהרמה. אורך החיים שלנו אולי הוא 100 שנה אבל בכל רגע החיים שלנו מתקצרים יותר ויותר, אי אפשר להאריך את החיים, אם נאמר לעצמנו, עכשיו אני עסוק, אני אתרגל אחכ' המוות יבוא ולא נספיק לתרגל. אין חוק שאומר שקודם מתים אנשים זקנים, יכול להיות שתינוקות ימותו לפני אנשים זקנים, אף פעם אי אפשר לדעת מי ימות קודם. יש מס' עצום של תנאים שמסכנים את החיים שלנו. יש הרבה מאוד מחלות והיום יש הרבה מחלות חדשות שיכולות להרוג אותנו. אפילו דברים שהיינו מגדירים אותם כדברים חיוביים יכולים לגרום לנו למוות. לדוגמא בית שמגן עלינו יכול ליפול יום אחד ולהרוג אותנו כמו בקשמיר ופקיסטן.

"משהרהרתם בכך, הבינו כי כל המעשים של דאגות העולם, אינם אלא כמוץ המופרד מן הבר."

השעורה מנופה הרוח נושאת את המוץ שהוא ללא משקל, המחשבות של עניני העולם הזה הם כמו הקליפה שעפה ברוח ללא שום מהות ומשמעות. ננסה יום ולילה לא לשכוח את המהות של הגוף הזה. הדרך לזכור את המהות של הגוף הזה, את הסגולות שמאפשרות לנו לתרגל, זה לעשות מעשים חיוביים.

"אני, יוגי, תרגלתי כך". ז"א למה צונקפה אומר, זה מה שאני עשיתי אני תרגלתי יום ולילה.

"אתם המבקשים את חירות, פעלו באופן דומה". למה צונקפה אומר, זה מה שאני עשיתי אתם תנסו לעשות כמוני, אם המטרה שלכם להגיע לחירות מסבל, זו הדרך. אם נמות, אין לנו שום בטחון שלניוולד כבני אדם, אין לנו שום וודאות שזה יקרה. ולכן הדבר היחיד שיכול להגן עלינו מפני לידה במישורים הנמוכים הם שלושת אבני החן.

"אין בנמצא כל בטחון…"

כשמדברים על לקיחת מקלט בשלושת אבני החן מדברים על הבודהה דהרמה וסהנגה.

בכדי לנסות לוודא שאחרי שנמות בלידה החדשה שלנו נשפר את הסיכוי שלנו להוולד כבני אדם, אנחנו יכולים לקחת מקלט בשלושת אבני החן כי הם היחידים שיכולים לעזור לנו. יש דרכים שונות לתאר את שלושת אבני החן: בודהה הוא המורה, הדהרמה זו התורה שהבודהה לימד והסהנגה הם החברים שלנו ללימודים. או שהבודהה הוא רופא הדהרמה זו התרופה והסהנגה הם האחיות.

לפי הדוגמא האחרונה אפשר להשוות את מעגל הקיום כבית חולים וכולנו מטופלים בו. וכמו שבבית חולים הרופאים מציעים טיפול והאחיות עוזרות, כתוצאה מהטיפול החולים יוצאים מבית החולים, אנחנו באותה מידה נצא מהקיום המעגלי מסבל לחירות.לפי הדוגמא האחרת באוניברסיטה, המורה מלמד נושא הבודהה הוא המורה, הדהרמה זה נושא הלימוד כמו מדע או רפואה והחברים לכיתה הם הסהנגה, יום אחד אם נלמד היטב ונתרגל נהיה רופא או משהו אחר באותה מידה יום אחד נגיע להארה.

הטקסט ממשיך" לכן בקשו בהן מקלט…" העיצה כאן היא שננסה לקחת מקלט בצורה מאוד חזקה ויציבה. הנדרים הם משהו שצריכים בכדי להכניס לחיים שלנו 3 פעמים בוקר ושלוש בערב מזכירים לעצמנו ולוקחים מקלט. דבר ראשון לפני שאנחנו אוכלים או שותים הוא להציע מנחות לשלושת אבני החן. לא משנה מה אנחנו עושים במשך היום נבקש משלושת אבני החן לעזור לנו לעשות את הדברים בהצלחה. ברגע שלקחנו מחסה בבודהה נתייחס בכבוד לכל ייצוג שלו בתמונה או בפסל. כשלקחנו מקלט בדרמה נתייחס מאוד בכבוד לכתבי היד. כשלקחנו מקלט בסהנגה נתייחס מאוד בכבוד לכל נזיר ונזירה , הם מייצגים את הסהנגה. אם לקחנו מקלט בבודהה אנחנו לא אמורים יותר לקחת מקלט באל שהוא אל בורא כל וישנו. וכשלקחנו מקלט בדהרמה אנחנו אמורים לנסות לא לפגוע בכל ייצור חי. לקחת מחסה בסהנגה אנחנו לא אמורים להשאר בקהילה מוזרה. כמו בכתות מסוימות שבהן כולם מתאבדים ביחד, למקומות מוזרים כאלה עדיף לא ללכת.

בית ראשון בעמוד 5.

דבר ראשון עלינו לחשוב מהו דבר "שחור" לא חיובי ומהו דבר "לבן" טהור שהתוצאה שלו היא אושר. לדוגמא למשהו "שחור", שלילי אלה 10 המעשים הלא נאותים, בגוף בדיבור ובתודעה: להרוג, לגנוב, מגע מיני לא הולם, לשקר, לדבר מילים בוטות, לרכל, ליצור סכסוך בין אנשים, קנאה, הרצון להרע , השקפות שגויות. כל אחת מעשרת הפעולות השליליות מובילה לתוצאות שונות בהתאם למעשה, תוצאה קרמית הנקראת קרמה "משלימה", כתוצאה מעשרת המעשים השלילים אנחנו עשויים להוולד במישורים הנמוכים, מעשים מאוד חמורים יובילו ללידה בגיהנום, פחות חמורים כרוח רעבה, פחות חמורה כחיה, …כתוצאה ממעשה שלילי אפשר להוולד בסביבה מאוד קשה. לא מדובר רק על לידה מחדש רק במישורים הנמוכים, אפשר לראות זאת גם בחיים שלנו עכשיו,.. שאנחנו חיים במקום בו התנאים מאוד קשים. לעומת זאת ההפכים של 10 הפעולות השליליות הן 10 פעולות חיוביות כמו להגן על חיי הזולת ואם נעשה אותן ניוולד מחדש כבני אדם ללא מחלות וללא סבל, באופן טבעי לא נרצה לעשות מעשים שליליים או שניוולד במקום מאוד נוח ויפה. חשוב שננסה לזהות מה כדאי לנו לתרגל ולאמץ בכדי לעשות את הדברים בצורה מושלמת. מה כדאי לנו ולא כדאי לנו לעשות.

"כל עוד לא השגתם גוף בעל מאפינים טהורים…" חשוב לטהר את המעשים השליליים שעשינו.

"מאחר שמעשים שליליים, מעידות ופגמים…"

המשמעות היא שדמות האנוש היקרה שיש לנו עכשיו תלויה במעשים שלנו, בלעדיה לא נוכל להגיע במהירות להארה. בכדי להשיג את דמות האנוש עם 18 הסגולות, צריך לצבור את כל הדרכים שמובילים אליה, לדוגמא צריך נדיבות, ואז נוולד מחדש כבני אדם עם מספיק עושר כלכלי, אם נתרגל מוסריות כתוצאה מכך יהיו לנו חיים ארוכים, אם נתרגל סבלנות ניוולד כבני אדם עם גוף מאוד יפה, תרגול של מאמץ נלהב יגרום לנו להוולד עם גוף מאוד חזק. חשוב שנתרגל ריכוז אז התודעה שלנו תהיה מאוד יציבה. חשוב שנתרגל חוכמה כי אז תהיה לנו את היכולת לחקור מה נכון ומה לא נכון. לכן עלינו להשקיע מאמץ ולתרגל את האיכויות הטובות בכדי שהחיים הבאים שלנו יהיו מושלמים.

ספרייה ולימוד

ספרים בהוצאת ידידי הדהרמה

"להגיע להארה"

כבוד הדלאי לאמהּ ה-14  

"להגיע להארה" הוא ספר חשוב ומהותי בו פורש בפנינו הדלאי לאמה, בדרך בהירה ומעשית, את שלבי התרגול הרוחני בדרך להשגת מצב ההארה שלמה, מצב תודעה שהוא הרמה הגבוהה ביותר של ההתפתחות הרוחנית. למידע נוסף ורכישה