הנזירה (אני) לוסנג
אני לוסנג (הנזירה ריטה) נולדה בשנת 1950 בשוויצריה למשפחה נוצרית. ריטה, דמות דינמית ותוססת, עזבה כבר בגיל 16 את בית הספר והחלה בחיפוש דרך חיים. כחלק מעיסוקיה הרבגוניים עסקה בטיפוס הרים, ניהלה מסעדה, שימשה מורה לסקי, חיה על אי וטיילה בעולם. מסעותיה הביאו אותה לדהרמסאלה שבצפון-הודו, שם התוודעה לראשונה לדלאי לאמה ולבודהיזם הטיבטי. בסקרנות רבה החלה להתעניין בבודהיזם ולקרוא ספרים בתחום. בשנת 1990 השתתפה בקורס לבודהיזם טיבטי במנזר קופאן בקטמנדו, שם פגשה את המורה שלה לעתיד Kirti Tsenshab Rinpoche. לאחר הקורס החליטה להתמסר לבודהיזם.
בשנת 1991 קיבלה עליה אני לוסנג את נדרי הנזירות.
מאז ועד שנת 2006 אני לוסנג חיה ולימדה ב"מרכז טושיטה" שבדרהמסלה – המרכז לבודהיזם טיבטי, שהוא חלק מהארגון העולמי FPMT – Foundation for the Preservation of the Mahayana Tradition , מייסודם של לאמה ישה ולאמה זופה.
בשנות שהותה בטושיטה היתה אחת מהמורות המרכזיות במקום והעבירה קורסים ביסודות הבודהיזם הטיבטי לאלפי תלמידים מערביים מכל העולם. במסגרת זו התוודעה לראשונה לעניין שיש לישראלים בבודהיזם, כאשר מאות תלמידים ישראלים פקדו כל שנה את המרכז.
לבקשתו של מורה השורש שלה, קירטי טסנשב רינפוצ'ה, בשנת 2006, קבעה אני לוסנג את מושבה הקבוע במרכז דהרמה בברן, משם היא נוסעת למדינות רבות באירופה בהן היא מלמדת קבוצות תלמידים מסורות. היא עשתה לעצמה שם במדינות רבות כמורה מדוייקת, סוחפת ומעמיקה וביקורה הקבוע בישראל הוא אחד מעמודי התווך של ידידי הדהרמה.